הדרך שלי אל עולם הטיפול
שמי חגית בר, פסיכותרפיסטית בגישת ביוסינתזה, מנחת התמקדות ומטפלת בקרניו־סקראל.
אני יוצרת, חוקרת וסקרנית לגבי המפגש שבין העולם הפנימי שלנו לבין הדרך שבה הוא בא לידי ביטוי בחיים — במחשבות, ברגשות, במערכות היחסים ובחוויה הגופנית.
אני אישה ואמא, וגם הדרך האישית שלי, על השינויים והאתגרים שהיא מזמנת, היא חלק ממי שאני. האימהות ומערכות היחסים בחיי לימדו אותי רבות על קרבה, על הקשבה ועל ההתמודדות בתקופות של שינוי ומשבר.
הדרך שלי אל עולם הטיפול התחילה מתוך אהבה גדולה לתנועה. בילדותי ובנעוריי רקדתי, והריקוד היה עבורי שפה של חיים — מקום של אנרגיה, ביטוי, עוגן ובית.

דרך התנועה למדתי להקשיב לעצמי ולהכיר את הקשר העמוק שבין הנפש לבין הגוף.
בהמשך מצאתי את דרכי אל הפסיכותרפיה, ושם התחברו עבורי העולמות השונים — הגוף והנפש, החוויה והמשמעות, ההווה והסיפור האישי שמביא איתו כל אדם.
מאז אני ממשיכה ללמוד ולהעמיק, מתוך סקרנות, אהבה למקצוע ומחויבות עמוקה לאנשים שאני מלווה.
הדרך המקצועית שלי
אני עובדת בגישה אינטגרטיבית, המשלבת חשיבה פסיכודינמית, הקשבה לחוויה הפנימית וכלים חווייתיים כמו התמקדות ועבודה דרך הגוף.
העבודה הטיפולית מאפשרת להתבונן בדפוסים שנוצרו לאורך החיים, במערכות היחסים שלנו, בדרכי ההתמודדות שפיתחנו ובמשמעויות שאנחנו נותנים לחוויות שלנו.
לצד ההבנה והעיבוד דרך השיחה, אני נעזרת גם במה שמורגש ברגע הזה, כאשר הדבר מתאים לתהליך.
אני מאמינה ששינוי משמעותי מתרחש כאשר אנחנו יכולים להבין את עצמנו לעומק, לפגוש את מה שקורה בתוכנו בלי שיפוט ולגלות אפשרויות חדשות להיות ולפעול בעולם.
עבורי, טיפול הוא קודם כול מפגש — מקום שבו אפשר להביא את עצמנו כפי שאנחנו, ומתוכו בהדרגה ליצור יותר חופש, חיוניות ונוכחות.
הכשרה וניסיון מקצועי
- לימודי פסיכותרפיה בגישת ביוסינתזה
- לימודי הדרכה במסגרת מכון הביוסינתזה
- חברה בצוות ההוראה של התכנית להכשרת מטפלים בביוסינתזה
- הכשרה בהתמקדות (Focusing) בנט״ל
- הוראת התמקדות (Focusing) במסגרת הכשרת מטפלים בביוסינתזה
- הכשרה בקרניו־סקראל, מכון אפלדג׳ר בישראל
- הכשרה בקונסטלציה משפחתית
- לימודי טראומה, מערכת העצבים והגישה הפוליוואגלית
- לימודי Attachment and Trauma אצל טלי גרנות בשן
- תואר שני בכוריאוגרפיה
- קליניקה פרטית
- עבודה בארגונים, כגון השירות הפסיכולוגי של לוד וארגון לזכויות אדם
אני שמחה לפגוש אנשים בדיוק מהמקום שבו הם נמצאים, וללוות אותם בדרך שלהם — בקצב שלהם.